רשלנות רפואית
מאת עו"ד ענת מולסון*
בשנים האחרונות, עלתה באופן משמעותי מודעות הציבור לנושא הרשלנות הרפואית, בין היתר עקב המקרים הקשים אשר נחשפים בתקשורת וכן בשל חקיקת חוק זכויות החולה.
על פי הדיווחים, קרוב ל-1900 איש בשנה מתים עקב טעויות של רופאים ורבים יותר נפגעים עקב טעויות ומחדלים רפואיים.
בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו והתרשלו במעשה או במחדל.
המטרה היא להוכיח שהרופא או המוסד הרפואי לא נהגו באופן סביר המצופה מהם על מנת לשמור על זכויות החולה.
לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש להגיש תביעת נזיקין, שכוללת חוות דעת רפואית משפטית של רופא מומחה הקובעת באופן ברור כי הייתה רשלנות אשר בגינה נגרם לעותר נזק גופני.
כידוע, ישנה תופעה המכונה "שתיקת הרופאים" וקשה למצוא רופאים טובים רבים אשר יהיו מוכנים לתת חוות דעת כנגד חבריהם למקצוע.
משרדי עורכי דין העוסקים בתחום, מחזיקים בד"כ רשימה של רופאים מומחים המוכנים לתת חוות דעת במקרים של רשלנות רפואית. חשוב לא להתפשר על מומחה לא ידוע, משום שהצד הנתבע מגיש בד"כ חוות דעת של מומחה רפואי בעל שם מטעמו.
עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 5,000 ש"ח ל- 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ. אמנם עלויות אלו הן גבוהות, אך בד"כ פיצוי כספי המתקבל בבית משפט בתביעות רשלנות רפואית הינו גבוה שבעתיים והנתבעים נאלצים אף לשאת בהוצאות שנגרמו לתובע בגין חוות דעת אלו בסוף ההליך אם אכן נקבע שהייתה רשלנות רפואית.
לפני שמשלמים עלויות גבוהות אלו, הרופא המומחה בד"כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם בחוו"ד או שלדעתו אין עילה ("קייס") לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית.
עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד"כ בין 500-1500 ש"ח בתוספת מע"מ.
במידה ויוחלט כי יש "קייס" המומחה בד"כ מוריד מעלות חווה"ד, את מה ששולם לו על הבדיקה הראשונה.
כאמור, בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, לא די להוכיח כי הייתה רשלנות, אלא יש לברר איזה נזק נגרם באופן ישיר כתוצאה מהמעשה או המחדל הרשלני (אם הייתה רשלנות, אך לא נגרם נזק ממשי או נזק לטווח ארוך, בד"כ לא משתלם להגיש תביעת רשלנות רפואית ויש להסתפק בפנייה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות).
שיעור הנזק נקבע על פי אחוזי נכות אותם מעריך מומחה רפואי מטעמך בחוות הדעת שלו.
כמובן שהצד הנתבע מביא חוות דעת של מומחה מטעמו אשר מעריך את הנזק ובית המשפט יכול לאמץ את אחת מחוות הדעת או למנות מומחה מטעמו, או לקבל את חוות הדעת מטעמך באופן חלקי.
שיעור הפיצויים נקבע, על פי ראשי הנזק השונים, כגון:
הפסד השתכרות לעבר
הפסד כושר השתכרות בעתיד
עזרה וסיעוד צד שלישי בעבר ובעתיד
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים
ניידות
דיור
הוצאות רפואיות
בנוסף מבקשים בתביעה מביה"מ להעריך את מה שמכונה "נזק לא ממוני"- כלומר כאב וסבל שנגרמו לנפגע כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
הסמכות של בית משפט השלום היא לפסוק בתביעות עד סכום של 2.5 מליון ש"ח ומסכום זה ומעלה הסמכות היא לבית המשפט המחוזי ללא תקרה.
התביעה מתיישנת 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני.
מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי לפני שהתגלה בפועל והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.
אצל קטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.
עורכי דין המתמחים בנושאי רשלנות רפואית, יתוגמלו בתביעות אלו בד"כ באחוז מסוים מהפיצוי המתקבל בפשרה או בפס"ד. לרוב אחוזים אלו נעים בין 20%-30% בהתאם למקרה ולניסיונו של עורך הדין.
מעבר לכך, ישנן הוצאות מיידיות שיש לשלמן לפני הגשת תביעה, כדלקמן:
איסוף וצילום התיק הרפואי- 100-400 ש"ח.
בדיקת החומר הרפואי ע"י רופא מומחה- 500-1500 ש"ח.
חוות דעת מומחה רפואי לבית המשפט- 1000-3000 דולר.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לצורך ייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
_______________________________________________
*עו"ד ענת מולסון עוסקת בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ותאונות מזה כעשר שנים.
מאת עו"ד ענת מולסון*
בשנים האחרונות, עלתה באופן משמעותי מודעות הציבור לנושא הרשלנות הרפואית, בין היתר עקב המקרים הקשים אשר נחשפים בתקשורת וכן בשל חקיקת חוק זכויות החולה.
על פי הדיווחים, קרוב ל-1900 איש בשנה מתים עקב טעויות של רופאים ורבים יותר נפגעים עקב טעויות ומחדלים רפואיים.
בתביעת רשלנות רפואית, על התובע להוכיח כי הרופא או המוסד הרפואי, הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפיו והתרשלו במעשה או במחדל.
המטרה היא להוכיח שהרופא או המוסד הרפואי לא נהגו באופן סביר המצופה מהם על מנת לשמור על זכויות החולה.
לשם הוכחת סוגיית הרשלנות, יש להגיש תביעת נזיקין, שכוללת חוות דעת רפואית משפטית של רופא מומחה הקובעת באופן ברור כי הייתה רשלנות אשר בגינה נגרם לעותר נזק גופני.
כידוע, ישנה תופעה המכונה "שתיקת הרופאים" וקשה למצוא רופאים טובים רבים אשר יהיו מוכנים לתת חוות דעת כנגד חבריהם למקצוע.
משרדי עורכי דין העוסקים בתחום, מחזיקים בד"כ רשימה של רופאים מומחים המוכנים לתת חוות דעת במקרים של רשלנות רפואית. חשוב לא להתפשר על מומחה לא ידוע, משום שהצד הנתבע מגיש בד"כ חוות דעת של מומחה רפואי בעל שם מטעמו.
עלות חוות דעת רפואית משתנה ממקרה למקרה, מתחום לתחום ומרופא לרופא באופן כללי מאוד ניתן לקבוע כי מתחם המחירים נע בין 5,000 ש"ח ל- 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ. אמנם עלויות אלו הן גבוהות, אך בד"כ פיצוי כספי המתקבל בבית משפט בתביעות רשלנות רפואית הינו גבוה שבעתיים והנתבעים נאלצים אף לשאת בהוצאות שנגרמו לתובע בגין חוות דעת אלו בסוף ההליך אם אכן נקבע שהייתה רשלנות רפואית.
לפני שמשלמים עלויות גבוהות אלו, הרופא המומחה בד"כ בודק את החומר המצוי בתיק הרפואי וקובע אם יש בכלל טעם בחוו"ד או שלדעתו אין עילה ("קייס") לתביעה משפטית בגין רשלנות רפואית.
עבור בדיקה ראשונית זו של הרופא, תשלם בד"כ בין 500-1500 ש"ח בתוספת מע"מ.
במידה ויוחלט כי יש "קייס" המומחה בד"כ מוריד מעלות חווה"ד, את מה ששולם לו על הבדיקה הראשונה.
כאמור, בעת הגשת תביעת רשלנות רפואית, לא די להוכיח כי הייתה רשלנות, אלא יש לברר איזה נזק נגרם באופן ישיר כתוצאה מהמעשה או המחדל הרשלני (אם הייתה רשלנות, אך לא נגרם נזק ממשי או נזק לטווח ארוך, בד"כ לא משתלם להגיש תביעת רשלנות רפואית ויש להסתפק בפנייה לנציב קבילות הציבור במשרד הבריאות).
שיעור הנזק נקבע על פי אחוזי נכות אותם מעריך מומחה רפואי מטעמך בחוות הדעת שלו.
כמובן שהצד הנתבע מביא חוות דעת של מומחה מטעמו אשר מעריך את הנזק ובית המשפט יכול לאמץ את אחת מחוות הדעת או למנות מומחה מטעמו, או לקבל את חוות הדעת מטעמך באופן חלקי.
שיעור הפיצויים נקבע, על פי ראשי הנזק השונים, כגון:
הפסד השתכרות לעבר
הפסד כושר השתכרות בעתיד
עזרה וסיעוד צד שלישי בעבר ובעתיד
הפסדי פנסיה ותנאים סוציאלים
ניידות
דיור
הוצאות רפואיות
בנוסף מבקשים בתביעה מביה"מ להעריך את מה שמכונה "נזק לא ממוני"- כלומר כאב וסבל שנגרמו לנפגע כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
הסמכות של בית משפט השלום היא לפסוק בתביעות עד סכום של 2.5 מליון ש"ח ומסכום זה ומעלה הסמכות היא לבית המשפט המחוזי ללא תקרה.
התביעה מתיישנת 7 שנים לאחר המועד שמתגבשת עילת תביעה, כלומר המועד בו התגלה לנפגע כי יש קשר בין הנזק ממנו הוא סובל והאירוע הרשלני.
מה שקובע לעניין ההתיישנות הוא מועד גילוי הנזק, אולם אם הנזק ניתן היה לגילוי לפני שהתגלה בפועל והתובע התעלם מקיומו של הנזק הרי שמירוץ ההתיישנות לא יעלה על 10 שנים ממועד גילוי הנזק.
אצל קטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל משעה שהקטין הפך לבגיר, כלומר מתחיל בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.
עורכי דין המתמחים בנושאי רשלנות רפואית, יתוגמלו בתביעות אלו בד"כ באחוז מסוים מהפיצוי המתקבל בפשרה או בפס"ד. לרוב אחוזים אלו נעים בין 20%-30% בהתאם למקרה ולניסיונו של עורך הדין.
מעבר לכך, ישנן הוצאות מיידיות שיש לשלמן לפני הגשת תביעה, כדלקמן:
איסוף וצילום התיק הרפואי- 100-400 ש"ח.
בדיקת החומר הרפואי ע"י רופא מומחה- 500-1500 ש"ח.
חוות דעת מומחה רפואי לבית המשפט- 1000-3000 דולר.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לצורך ייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.
_______________________________________________
*עו"ד ענת מולסון עוסקת בייצוג נפגעי רשלנות רפואית ותאונות מזה כעשר שנים.
עורכת דין בעלת משרד מוביל בתחום רשלנות רפואית ונזקי גוף.
בוגרת רפואה למשפטנים באוניברסיטת ת"א.
חברת פורום הנזיקין והוועדה לרפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין.
חברת האגודה לרפואה ומשפט.
חברת האגודה לזכויות החולה בישראל.
לשאלות לעו"ד מולסון ניתן ליצור קשר
בטלפון 03-6025060 או באמצעות המייל שלהלן:
t-nmlaw@bezeqint.net
לפרטים נוספים:
http://www.medical-law.co.il
בוגרת רפואה למשפטנים באוניברסיטת ת"א.
חברת פורום הנזיקין והוועדה לרפואה ומשפט בלשכת עורכי הדין.
חברת האגודה לרפואה ומשפט.
חברת האגודה לזכויות החולה בישראל.
לשאלות לעו"ד מולסון ניתן ליצור קשר
בטלפון 03-6025060 או באמצעות המייל שלהלן:
t-nmlaw@bezeqint.net
לפרטים נוספים:
http://www.medical-law.co.il
